יוז'פווארוש (Jozsefvaros)

"ניוצקר" או יוז'פווארוש
לאחר היווסדו (של הרובע השמיני) במאות הי"ח והי"ט התיישבו כאן חקלאים חרוצים ומגדלי חיות בית, בעיקר מתיישבים מגרמניה וסלובקיה, וייסדו את השווקים שלהם.
בהתאם לכך שטחי הציבור זכו לשמות מתאימים, כגון רחוב הוטרינר או שוק הסוסים, וכו'. לאחר ההסכם עם האוסטרים (1867) חיי הכלכלה התפתחו מאד, הופיעו גם היהודים, נגנים צוענים והכל השתנה בבת אחת: נוצרו ככרות גדולות ורחובות רחבים ויפים (רחוב נפסינהאז) והרחובות הצרים, הסמוכים להם ( שוב בעלי שמות אופיניים לעסוקים של אז) , התמלאו בפועלים קשה יום אך עליזים ושמחים. נפתחו חנויות, בתי מלאכה ובתי מרזח וקולות של צהלה ומוסיקה נשמעו כמעט מכל בית.
כאן התגוררו בשכנות טובה עשירים ועניים, פועלים ופקידים, יהודים ונוצרים…
כל זה נמשך עד שנות ה-30 של המאה העשרים. בשנות המלחמה והקומוניזם, במשך עשרות שנים כל השתנה. רצח עם, הנהגה עם התנהלות גרועה, חילופי אוכלוסין, אשר בוצעו בחופזה – היקנו לאזור זה תמונה של רובע עני ורקוב – כמעט עד ימינו. עכשיו החל "לזוז" משהו: בתי קפה נפתחים, חיי הציבור מתעוררים, מהגרים חדשים (ביניהם טורקים, ערבים ואפריקנים שחומי עור) פותחים עסקים קטנים, נוצרו רבעים של סטודנטים ושל אנשי בוהמיה, ומעבר לשדרה המרכזית נוצרו רובעי מגורים חדשים. כל זה בא לידי ביטוי עבור הזר, שמשתתף בסיורי תיירים כאן. התושבים הם לוקלפטריוטים אמיתיים, מייסדים אגודות ,קרנות, ומועדונים לציבור, מארגנים פסטיבלים וכו'. הכל חי ותוסס כאן, גם חיי הדת, עבור כל הדתות והאמונות.
אנו תקווה, שישתמרו הריחות, הטעמים והתמונות מן העבר, ולמרות הקצב המדהים של פיתוח הרובע עדיין יינתן מקום של כבוד לאתר ישן-חדש, כמו השטיבל בטלקי טר.

Comments Closed